ה"פ 149/06

תקציר

העותרים, יורשיו של חבר קיבוץ משמר דוד שנפטר, עתרו לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים, כשווים, לחלק שווה בחלוקת נכסי הקיבוץ, לרבות הקצאת בית מגורים ו/או כספים מ"קרן האיזון". המשיבים, קיבוץ משמר דוד והנהלתו, טענו כי זכויותיו של המנוח פקעו עם פטירתו בשנת 1995, טרם כל החלטה בדבר חלוקת הנכסים, וכי יש לדחות את תביעת העותרים בנימוק של שיהוי ניכר. בית המשפט קבע כי המועד הקובע לחלוקת נכסי הקיבוץ הוא המועד שבו התקבלה החלטה סופית ומחייבת באסיפה הכללית של הקיבוץ. במקרה זה, תאריך זה היה 25 במאי 1998, אז נחתם ההסדר הראשון לחלוקת הנכסים. בית המשפט מצא כי אין כל ראיה להחלטות כלשהן שהתקבלו על ידי הקיבוץ טרם פטירת המנוח בנוגע לחלוקת הנכסים, וכי תהליכי ההפרטה שהתנהלו בקיבוץ במהלך חייו לא הספיקו כדי לבסס זכויות קנייניות. לפיכך, לחבר המנוח וליורשיו לא היו זכויות בחלוקת נכסי הקיבוץ, ותביעת העותרים נדחתה. כמו כן, קבע בית המשפט כי המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר אפליה כלפי הקיבוץ בכל הנוגע לשיפוץ ביתו של המנוח ולהוצאות רפואיות. הבקשה נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.