ע"ז 1580/07

תקציר

התיק סובב סביב צוואה שנכתבה על ידי אדם מבוגר, ג' א', המנשל את שלושת ילדיו ומוריש את רכושו למטפלת שלו ושל אשתו, הגב' פ'. הצוואה נכתבה לקראת סוף חייו של י.א., כאשר בריאותם של הוא ואשתו התדרדרה והם נזקקו לטיפול מסביב לשעון. גברת פ' הייתה המטפלת שלהם במשך שני עשורים. בנו של י.א., מר ד. א., הגיש בקשה לצו ירושה, וערער על הצוואה בעילה של השפעה בלתי הוגנת של הגב' פ. בינתיים, התנגדה הגב' פ' למתן צו הירושה והגישה בקשה לביצוע הצוואה. השופטת פתחה בהיפוך נטל ההוכחה, וחייבה את הגב' פ' להביא ראיות לכך שהצוואה לא נבעה מהשפעה בלתי הוגנת. השופט פירט את מערכת היחסים החריגה בין גב' פ' לג' א', וציין את תלותו הקיצונית של ג' א' בה ואת ניתוק הקשר בין ג' א' לילדיו, שהושפעו ככל הנראה מגב' פ'. עדויות ודו"חות תיארו הזנחה וטיפול לקוי שהעניקה הגב' פ' לג' א', והעמידו בספק את מניעיה. השופט מצא את עדותה של הגב' פ' בלתי מהימנה ובלתי קוהרנטית, וסבר כי מעשיה, לרבות ניסיונותיה להתמנות לבית המרקחת של ג'.א., נבעו מחוסר תום לב ומרצון לתמרן את ג' א' לתועלתה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי צוואתו של ג' א' הייתה תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומניפולציה מצד הגב' פ'. כתוצאה מכך בוטלה הצוואה, והתנגדותו של מר ד.א. לצוואה התקבלה. התנגדותה של הגב' פ' לצו הירושה נדחתה, והיא חויבה לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דינו של מר ד.א. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 9.12.2010.