ע"א 4091/12

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה, בעיקר משום שסיכויי הצלחת הערעור נמוכים מאוד. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על הערכה משפטית, ולא הותירה למערער מקום רב להציג טיעוני נגד משכנעים. הסוגיה המרכזית נוגעת לחוקיות החוזה, ובפרט לעניין תניית "תקופת האופציה", שבית המשפט המחוזי ראה בה עקיפת מגבלות משפטיות על השכרת מקרקעין. בפני המבקש עומדים אתגרים משמעותיים בהפרכת מסקנה זו. בנוסף, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש. הנזק שנגרם ללא עיכוב מתן פסק דין הוא בעיקר כספי, הקשור להשכרת מגרש חלופי למשאיות שלהם. בית המשפט בדרך כלל אינו מעניק שיהוי במקרים כאלה, שכן פיצויים כספיים ניתנים לתיקון באמצעות פיצוי. המבקש לא הוכיח כי המשיב לא יוכל לפסוק פיצויים אם הערעור יתקבל. בעוד שהמבקש ביקש עיכוב פינוי, בית המשפט הבהיר כי הפסיקה שציטט חלה על פינויי מגורים, שיש להם השלכות משפטיות שונות מפינוי רכוש עסקי. עם זאת, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, בית המשפט מעניק למבקש ארכה קצרה עד ליום 14.2.2013, להתארגן ולמצוא מקום חלופי לעסקיו, תוך הכרה בגודלו ובמיקומו הייחודי של הנכס הנוכחי. ביצוע פסק הדין נדחה בהתאם, אך ההחלטה אינה עוצרת את הליכי גביית החיובים המגיעים למשיבים. המבקש אחראי לתשלום שכר טרחת עורכי הדין של שני המשיבים, בסך של 20,000 ₪.