ע"פ 4722/92

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתם וגזרי דינם של המערערים שהיו מעורבים בעבירות שוחד הקשורות לנציגות הרכש של משרד הביטחון בארה"ב. המערערים מרקוביץ ופלדר הורשעו במתן שוחד למרינגר, שהורשע בקבלת שוחד. למרות שהתביעה הסכימה להסדרי טיעון שהציעו עבודות שירות כחלק מהעונש, בית המשפט קמא לא קיבל תנאים אלה והטיל עליו מאסר בפועל. בית המשפט העליון הדגיש את חומרת השוחד כאיום על אמון הציבור ועל הצדק החברתי, והצדיק את הצורך בענישה מחמירה. בית המשפט הכיר בחשיבותם של הסדרי טיעון ליעילות, אך חזר והדגיש כי בתי המשפט אינם מחויבים לכבד אותם אם הם פוגעים באינטרס הציבורי או אינם משקפים את חומרת העבירות. השופטים שקלו את היעדר עברם הפלילי של המערערים אל מול הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות. הם קבעו כי אין די בגורמים אלה כדי להקל בעונשם נוכח חומרת הפשעים וההכרח להרתיע מפני שחיתות. פסק הדין חיזק את הקביעה כי העונש בגין שוחד צריך להיות כרוך במאסר של ממש, ובכך דחה את הסדרי הטיעון שאפשרו ריצוי עונשים בדרך של עבודות שירות. למרות שהכיר בתפקידם הלגיטימי של הסדרי טיעון בהליך השיפוטי, החליט בית המשפט כי שמירה על אמון הציבור ועשיית צדק גוברות על התועלת העסקית לנאשמים. כתוצאה מכך, הערעורים על העונשים שהוטלו נדחו, תוך קביעה כי העונשים לא היו מופרזים או בלתי צודקים לאור העבירות שבוצעו.