ת"א 15484-04-17

תקציר

פסק הדין דוחה הודעה לצד שלישי שהגישו הנתבעים בתביעה כספית הקשורה להתקשרות לרכישת שליטה בחברת פולאר השקעות בע"מ (פולאר). הנתבעים, שהיו בעלי השליטה בפולאר, טענו כי אם יימצאו אחראים כלפי התובעים, על צד שלישי, מר דב וייס, לשפות אותם. בית המשפט מצא כי הודעת הנתבעים נעדרת שחר משום שלא ביססה מערכת יחסים או חבות בין הנתבעים לבין וייס. ההודעה לא סיפקה נימוק לכך שווייס יישא באחריות לאחריותם הפוטנציאלית של הנתבעים כלפי התובעים. תחת זאת, התמקדה טענת הנתבעים במערכת היחסים שבין וייס לבין התובעים, וטענה כי וייס חב בראש ובראשונה כלפי התובעים ועליו לפצות את הנתבעים אם יימצאו חבים. עם זאת, אין בכך בסיס תקף להודעה לצד שלישי לפי דיני סדר הדין האזרחי בישראל. יתר על כן, הנתבעים לא טענו לאחריות ישירה בין וייס לבין התובעים אלא ייחסו אחריות לעצמם. לטענתם, וייס הציג מצגים בפני התובעים ושכנע אותם להמשיך בעסקה. לפיכך, כל תביעה להשתתפות או שיפוי מצד וייס לא חלה, שכן היא לא התבססה על אחריות משותפת לאותו נזק. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ההודעה לוייס אינה עומדת בדרישות ויש לדחותה. הנתבעים חויבו לכסות את הוצאותיו של וייס, ובכך יצרו תקדים למקרים עתידיים של הודעות לצד שלישי. פסק דין זה מחזק את הצורך בבסיס אחריות ברור בין הנתבע לבין הצד השלישי בהודעות כאמור ומחזק את גבולות הוראות הדין המסדירות אותן.