LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 5065/24

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך5065/24
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך30 ביוני 2024
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםרוני יגאל צדוק נ. המפקח על רישום המקרקעין - חולון
👨‍⚖️
שופטיםח כבוב, נ סולברג, ג כנפי-שטייניץ

תקציר

ניתוח משפטי: סוגיית הליבה בתיק זה נסובה סביב המסלול הפרוצדורלי העומד לרשות צדדים המבקשים ביקורת שיפוטית על החלטות של מפקח הקשור לדיני מקרקעין ובתים משותפים, במיוחד לפי סעיף 77(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. העקרונות המשפטיים והחידושים הרלוונטיים למקרה זה נוגעים בעיקר לדוקטרינת הסעדים החלופיים ולהיררכיה העקרונית של הביקורת השיפוטית. עקרונות משפטיים: 1. דוקטרינת הסעדים האלטרנטיביים: עיקרון יסוד במשפט המנהלי והשיפוטי הוא שבתי המשפט נמנעים בדרך כלל מלדון בעתירות כאשר קיים סעד חלופי הולם ויעיל. עיקרון זה מטפח יעילות שיפוטית ומכבד את הערוצים הסטטוטוריים שנועדו לפתור סכסוכים. בהקשר זה, הוראת סעיף 77(א) מעניקה לנפגעים את הזכות לערער על החלטות המפקח בפני בית המשפט המחוזי. ערעורים כאלה משמשים כסעד שיפוטי רשמי ומלא לערעור על החלטות מנהליות. 2. זכות ערעור לפי סעיף 77(א): לשון החוק מעניקה במפורש זכות ערעור לכל צד שאינו מרוצה מהחלטת המפקח, לרבות פסקי ביניים. פרשנות זו נתמכת בפסיקה מבוססת (מובא כע"א 1862/14 זיסמן נ' נציג בתים משותפים ורעת"ע 587/83 ועד הבית). הפסיקה מאשרת בעקביות כי דרכי הערעור הקבועות בחוק הן המנגנון העיקרי והראוי לערעור על החלטות מנהליות כאלה, ובכך הופכות עתירות מקוריות לבתי משפט למיותרות ובלתי ראויות מבחינה פרוצדורלית אם יש ערעור. 3. הגבלות שיפוטיות על עתירות כאשר קיימים סעדים חלופיים: בתי המשפט - הן המנהליים והן החוקתיים - דבקים בפרדיגמה לפיה על בעל דין להשתמש במנגנונים הסטטוטוריים הזמינים לפני שהוא מבקש התערבות שיפוטית באמצעות עתירה. הדבר בא לידי ביטוי בפסיקות כגון בג"ץ 8108/22 צ'ורני נ' לשכת רישום המקרקעין ובג"ץ 5858/18 בלכמן נ' שר האוצר, שבו בתי המשפט מדגישים כי עתירות אינן ראויות אם קיים סעד סטטוטורי וניתן להשתמש בו ביעילות. חידושים משפטיים: ההיבט החדשני של מקרה זה טמון באישוש מחדש של הגישה ההיררכית לביקורת שיפוטית ובחיזוק היקף זכויות הערעור. ההחלטה מדגישה את החשיבות של היצמדות להליכים סטטוטוריים, במיוחד בעניינים מנהליים ומקרקעין, כדי למנוע עקיפה של מסלולי יישוב סכסוכים שנקבעו. המקרה גם מדגים גישה קפדנית כלפי עקרון מיצוי הסעדים, תוך הדגשת הצורך של העותרים לנקוט בכל הסעדים הסטטוטוריים הזמינים לפני פתיחת ביקורת שיפוטית באמצעות עתירה. מסקנה משפטית: על סמך הוראות החוק והפסיקה, בצדק דחה בית המשפט את העתירה על הסף, בנימוק של קיומו של סעד חלופי – דהיינו, זכות הערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 77(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. החלטת בית המשפט עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מבוססים ומדגישה את החשיבות של נקיטת סעדים סטטוטוריים לפני פנייה לעתירות לביקורת חוקתית או שיפוטית. לפיכך, לא היה צורך או הצדקה לבחון את טענותיה המהותיות של העתירה לאור ליקוי פרוצדורלי זה. לסיכום, מקרה זה מאשר מחדש את העיקרון המשפטי לפיו זמינותו של סעד סטטוטורי יעיל צריכה למנוע פתיחת עתירה לבית המשפט, ובכך לקדם יישוב סכסוכים מסודר ויעיל במסגרת המשפטית.

חקיקה מקושרת

חוק המקרקעין

בג"צ 5065/24 רוני יגאל צדוק נ. המפקח על רישום המקרקעין - חולון, עליון (30.6.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית