פש"ר 176/04

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של חייב להיות מוכרז פושט רגל לפי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, וקבע כי הבקשה נעשתה בחוסר תום לב ובכוונה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. החייב לא הביא ראיות מספיקות לתום ליבו ביצירת החובות, ולא שיתף פעולה עם חקירת כונס הנכסים הרשמי. הם לא הגישו את המסמכים הכספיים הנדרשים, ושינו את גרסתם לגבי מקורות המימון לטיול בארה"ב. בנוסף, החייב לא עשה כל ניסיון לפרוע את חובותיו, גם לאחר שניתנו לו ארכות, ובמקום זאת צבר חובות נוספים. בית המשפט סבר כי התנהלות זו מעידה על חוסר תום לב הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו. טענות החייב כי הונתה על ידי שותפים עסקיים לא נתמכו בנקיטת הליכים משפטיים כלשהם כנגד אותם שותפים, אשר הטילו ספק בתום ליבם בניהול עסקיהם. זאת ועוד, התנהלותו של החייב במהלך ההליך, לרבות אי עמידה בתשלומים חודשיים בהוראת בית המשפט והגשת דוחות, מעידה על חוסר תום לב. מטעמים אלה הגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה מהווה ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל ונדחתה, וצווים קודמים הקשורים לחוב בוטלו.