ע"ע 666/09

תקציר

ניתוח משפטי של תיקון טעויות בפסקי דין לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט מבוא: סוגיית הליבה הנידונה בתיק זה נסובה סביב סמכותו של בית המשפט, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, לתקן או לתקן טעויות בפסקי דין. הניתוח מתאר את היקף התיקונים המותרים, את המגבלות הפרוצדורליות ואת ההשלכות על טעויות מהותיות לעומת טעויות פקידותיות. עקרונות משפטיים ועקרונות של תיקון שיפוטי: 1. **היקף סעיף 81(א):** - סעיף 81(א) מסמיך את בתי המשפט לתקן "טעויות" תוך עשרים ואחד יום ממתן פסק הדין באמצעות החלטה מנומקת, אולי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. - החוק מגדיר במפורש "טעויות" כטעויות סופר: טעויות שפה, טעויות חישוב, השמטות מקריות או תוספות שבוצעו באקראי, או טעויות דומות אחרות הנגרמות כתוצאה מהסחת דעת או בשוגג (למשל, "טעות בשפה, טעות בחישוב, השמטת קול, השמטה בשוגג, הוספת משהו באקראי"). 2. **סוגי שגיאות הניתנות לתיקון:** - טעויות בעלות אופי פקידותי או טכני גרידא, כגון שגיאות תמלול, חישובים מספריים שגויים או השמטות לא מכוונות בפסק הדין הכתוב, נופלות ישירות בגדר סעיף 81(א). - חשוב לציין, טעויות חייבות לנבוע מהסחת דעת או שגגה של השופט, ולא מההחלטות המהותיות עצמן. 3. **הבחנה מטעויות מהותיות:** - החוק אינו מתיר תיקון של טעויות מהותיות - אלה הנוגעות להנמקת בית המשפט, להערכת עובדות או לקביעות משפטיות - לפי סעיף 81(א). - עבור טעויות כאלה, הליכי תיקון ידרשו בדרך כלל ערעור או תהליך תיקון אחר ולא תיקון פרוצדורלי. חידושים משפטיים ופרשנות שיפוטית: 1. **פרשנויות פסיקה:** - בית המשפט העליון הבהיר כי תיקונים לפי סעיף 81 מוגבלים לטעויות שהן "מקריות" או "פקידותיות" באופיין. - למשל, ב-*Ben Shimon v. Barda*, הודגש כי טעות חייבת להיות קשורה להסחת דעת אנושית או בשגגה, ולא למחדל מכוון או מהותי. - המקרה של *יורשיה של שרה ברזל* מדגיש עוד יותר שיש להבחין בין השמטות מקריות לבין השמטות שנבעו מפיקוח או שיפוט מהותי לגבי מה צריך להיכלל. 2. **זהירות בתיקון פסקי דין:** - בתי המשפט נוקטים איפוק זהיר כאשר הם משתמשים בסעיף 81, מתוך הכרה בכך שתיקונים אינם צריכים לערער את סופיותן או שלמותן של החלטות שיפוטיות. - תיקונים אינם יכולים לשמש "מסווה לשכתוב" פסקי דין אלא מוגבלים אך ורק לתיקון טעויות בעלות אופי פקידותי או שטחי. מגבלות פרוצדורליות: 1. **הגבלת זמן:** - סעיף 81(א) קובע תקופה קפדנית של 21 יום ממועד פסק הדין להגשת בקשות תיקון. - תיקונים לאחר המועד האחרון אסורים בדרך כלל אלא אם כן ניתנת הארכה מוצדקת, אשר חייבת להיות מוצדקת על ידי נימוקים משכנעים. 2. **השפעת ההפסקה:** - הפגרה או הדחייה של בית המשפט אינה משעה או מאריכה את המועד האחרון של 21 יום, מה שמחזק את החשיבות של הגשה בזמן. יישום למקרה הנוכחי: - הבקשה הוגשה מעבר למועד הקבוע בחוק מבלי לבקש או לקבל הארכה. - טענות המבקש - בדבר "השמטת קול" או "השמטה בשוגג" - נמצאו מהותיות המשפיעות על תוכן פסק הדין ולא על טעויות סופר. - בצדק דחה בית המשפט את הבקשה, והדגיש כי היא אינה נופלת בגדר תיקוני סעיף 81, ובכך מכבדת גבולות פרוצדורליים ומהותיים. מסקנה: מקרה זה מדגיש את המגבלה העיקרית כי תיקונים לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט מוגבלים לטעויות סופר או בשוגג, ולא לטעויות שיפוטיות מהותיות. הפרשנות השיפוטית שומרת על האיזון בין מתן אפשרות לתיקון יעיל של טעויות קלות לבין שמירה על סופיות פסקי הדין. מבחינה פרוצדורלית, הקפדה על מועדי הגשה נאכפת כדי לשמור על הוודאות השיפוטית, למעט חריגים המוצדקים רק על ידי נסיבות משכנעות. הבנה מקיפה זו מאשרת כי תיקון טעויות הוא כלי מצומצם, כזה שנועד לתקן טעויות קטנות ומקריות, אך לא לתקן או לטעון מחדש סוגיות משפטיות או עובדתיות מהותיות שכבר הוסדרו בפסק דין.