ע"א 2073/03

תקציר

פסק הדין במקרה זה הוא קבלה חלקית של הערעור. באשר למספר החדרים בדירה, מצא בית המשפט כי אכן היה מצג שווא, וכי המערערים הובלו להאמין כי הם רוכשים דירת 4.5 חדרים כאשר למעשה היו בה 4 חדרים בלבד. בית המשפט קיבל את טענת המערערים כי ראיית הדירה פנים אל פנים אין פירושה שהם יכולים לזהות את אי ההתאמה, וכי המשיב יצר במכוון רושם של דירת 4.5 חדרים. המשיב חויב לשלם למערערים פיצויים בסך 5,500 ₪ בגין עניין זה. לגבי הנקודה השנייה לגבי גודל הדירה נדחה הערעור. בית המשפט הסכים עם טענת המערערים כי ההסכם ומסמכים נוספים נקבו בשטח של כ-127 מ"ר, אך התשריט המציין את מידות הדירה הראה כי השטח בפועל תואם את התשריט. מאחר שהחריגה הייתה בטווח המקובל, פסק בית המשפט לטובת המשיב בנקודה זו. בסוגיית ליקויי הבנייה לא מצא בית המשפט עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא בעניין שיעור הפיצוי בגין ליקויים אלה, ואישר את הסכום שנפסק. עם זאת, בית המשפט פסק למערערים תוספת של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב יחסו המזלזל והקשה של המשיב, שנמשך למעלה מ-3 שנים. כן חויב המשיב לכסות את הוצאות המערערים ושכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪, ולהשיב את פיקדונם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12.12.05.