ת"א 22949-05-16

תקציר

השופט בחן בקשה להצגת ראיות נוספות לסתור קביעה של ועדה רפואית בעניין נכותו של חולה. בקשתה של המטופלת לסתור את ההערכה האורתופדית של נכותה נדחתה, שכן השופט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות הערכה נוספת. המטופל לא הוכיח פגם מהותי בקביעת הוועדה ולא סיפק נימוקים חריגים להערכה נוספת. עם זאת, השופט פסק לטובת המטופל בנוגע להערכת EEG. השופט קיבל את העובדה שחל שינוי משמעותי במצבו של המטופל מאז קביעת הנכות הקודמת, תוך שהוא מצטט ראיות לירידה בשמיעה שלא היו קיימות בבדיקות קודמות. שינוי זה בתנאים הצדיק הצגת ראיות נוספות לסתירה להערכה הקודמת. השופט הדגיש כי שינוי במצב, ולא החמרה, הוא עילה מספקת להתרת שומה נוספת. בנוסף, השופטת לא מצאה הבדלים מהותיים בין תלונותיה הנוכחיות של התובעת לבין אלה שנבדקו על ידי הוועדות הרפואיות, ודחתה את הבקשה למומחה רפואי לעניין רמת הכאב. מכיוון שהבקשה זכתה להצלחה מעורבת, לא נפסקו הוצאות. החלטה זו מאפשרת למטופל להציג ראיות לגבי נכות ה-EEG שלו, אך קבלת החלטות נוספות על מינוי מומחה רפואי בתחום זה תתבצע בנפרד.