ת"א 1047/04

תקציר

התובע, שרכש דירה, תבע את הנתבעים בגין רשלנות שגרמה לו נזק. הנתבעת הראשונה, חברת המשכנתאות יפרח, הואשמה בכך שלא רשמה כראוי משכנתא על הדירה. הנתבע השני, טפחות, הבנק שנתן הלוואה למוכר שהייתה מובטחת בדירה, לא שמר את הטפסים הבנקאיים ששימשו למחיקת החובות בספרי יפרח. הנתבע השלישי היה המינהל, שהיה אחראי על ניהול רישומי נכסים בבעלות המדינה והנפקת תעודות זכויות. המינהל אישר את זכויותיו של מוכר הדירות, וקבע כי הן נקיות משעבודים, מה שהוביל את התובע לרכוש את הדירה. השופט קבע כי יפרח וטפחות אינם אחראים לנזקי התובע. למרות שיפרח לא פעל באופן מקצועי, נזקו של התובע לא נגרם כתוצאה ממסירת מידע שגוי על ידי החברה. התובעת לא פנתה ליפרח לקבלת אישור טרם חתימת הסכם המכר והחברה לא הייתה מנפיקה תעודת זכויות נקייה. לגבי טפחות ציינה השופטת כי הזייפן יכול היה לזייף בנקל את טפסי הבנק, בין אם הבנק שמר אותם במקום בטוח ובין אם לאו, וגם טענת התובע כי הבנק היה צריך לדווח ליפרח על ביטול ההתחייבות לא נתמכת. עם זאת, השופט מצא את המינהל אחראי לרשלנות. המינהל לא סיפק הנחיות לפקיד שביטל רישום שני עיקולים על הדירה על סמך הודעות ביטול מזויפות. התובעת הסתמכה על אישור המינהל בעת רכישת הדירה. למרות שהתובע התרשל גם בכך שלא בדק את רשם המשכנתאות, אשמתו התורמת נקבעה בשיעור של 40%. השופטת הורתה למינהל לשלם לתובע 193,000 ₪, צמודים לאינפלציה ובריבית סטטוטורית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל, וכן את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובע בשיעור של 20% מסכום הפיצוי. התביעה נגד הנתבעים האחרים נדחתה.