פע"מ 11817-12-19

תקציר

למשיב שתי הרשעות קודמות בעבירות מין, האחת בשנת 2004 והשנייה בשנת 2014. בעקבות ההרשעה בשנת 2014 הוטלו על המשיב מספר צווי פיקוח מכוח חוק הגנת הציבור מפני ביצוע עבירות מין. הבקשה הנוכחית מבקשת להאריך את צו הפיקוח מעבר לתקופה המקסימלית של חמש שנים. בית המשפט קבע כי הליך הוצאת צו פיקוח הוא הליך פלילי; משכך, על המבקש להוכיח את מסוכנותו של המשיב מעבר לספק סביר. כמו כן, זכותו של המשיב לבחור כיצד לנהל את ההגנה. המשיב בחר שלא להגיש חוות דעת נגדית אלא לחקור בחקירה נגדית את מעריך המסוכנות של המבקש. חוות הדעת של מעריך המסוכנות לוקה בחוסר שקיפות לגבי השיטה, כלי ההערכה וההכשרה של המאמן בהם. פקידת השומה העידה כי היא אינה משתמשת בכלים ספציפיים ומסתמכת על שיקול דעתה מאחר והכלים לא קיבלו תוקף בישראל. בית המשפט קבע כי טענה זו מופרכת מבחינה לוגית וכי חוסר השקיפות מנציח את חוסר התיקוף. כמו כן, אל לו לבית המשפט להתעלם מכלי השומה בשל היעדר תיקוף; במקום זאת, יש לה כלים משפטיים יעילים להתמודד עם בעיה זו. באשר לגורמים הסטטיים, השמאי לקח אותם מהכלי הסטטי אך לא יישם את הכלי כפי שנקבע, מה שהוביל למסקנה כי יש לתת לחוות הדעת משקל מינימלי. אשר לגורמים הדינמיים, השמאי לא הבהיר את מקורם ואת השיטה בה ננקט, דבר שהיווה חוסר שקיפות. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הוכיח כי האופן שבו השתמש השמאי בכלים עמד במבחני דאוברט כפי שאומצו בישראל. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על הדיון הלקוני של פקיד השומה ביחס שבין חלוף הזמן לבין ההכחשה, שהיה צריך להיות מנומק בפירוט, תוך התייחסות לספרות המחקרית העדכנית. לסיכום, הבקשה להארכת צו הפיקוח נדחתה, וצו הפיקוח הזמני בוטל. החלטה זו התבססה על פגמים מהותיים רבים שנפלו בחוות דעתו של פקיד השומה, אשר לא הוכיחו את מסוכנותו של המשיב מעבר לספק סביר. כמו כן, זכותו של המשיב לבחור כיצד לנהל את ההגנה וסופיות הדיון תמכו בהחלטה זו.