ת"פ 22642-11-23

תקציר

נראה כי הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לעבירת נשק, ובפרט להחזקת רימון הלם, שבוצעה על ידי אדם המכונה הנאשם. השופט בוחן תחילה את מתחם הענישה ההולם, תוך התחשבות בפגיעה בערכים חברתיים ובנסיבות העבירה, ומגדיר אותה כעבירת נשק ברף נמוך. נסיבות ביצוע העבירה אינן נחשבות חמורות, שכן לא נטענה או הוכחה כוונה נוספת או מטרה פלילית. לאחר מכן מתייחס השופט למדיניות הענישה במקרים אלה ולהלכה הרלוונטית, תוך שימת דגש על חומרת עבירות הנשק והשפעתן על שלום הציבור. פסקי דין קודמים הדגישו את הצורך בענישה מחמירה ואת הסיכון הממשי להסלמה במקרים כאלה. עם זאת, השופט מציין כי מדובר במקרה של החזקת רימון הלם, הנמצא בקצה התחתון של קשת עבירות הנשק. כמו כן, הם לוקחים בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות החיוביות, לרבות חלקו התומך במשפחתו, ואת העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, ובכך חסך זמן שיפוטי. כמו כן נשקלת החרטה הכנה שהביע הנאשם ומעצרם למשך 33 יום, כמו גם שחרורם בתנאים מגבילים. בידי השופט די נתונים כדי לחרוג מעונש המינימום שקבע המחוקק ללא צורך בבקשת תסקיר משירות המבחן. על פי כל השיקולים הנ"ל, נגזרו על הנאשם שמונה חודשי עבודות שירות, חמישה ימים בשבוע, עם אפשרות להמיר את העונש במאסר בפועל אם יופרו תנאי עבודות השירות. השופט אינו מנכה את תקופת המעצר מגזר הדין. גזר הדין כולל גם 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 שקל, שישולם בתשלומים, וזכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. פסק הדין נעשה בנוכחות שני הצדדים.