ת"פ 16758-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי – ת"פ 16758-03-26 מדינת ישראל נ' יאסין** **א. עובדות הרשעת הנאשם:** הנאשם, יליד 2002, הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה או שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(א)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. עובדות כתב האישום המתוקן קובעות כי הנאשם שהה בישראל (במסעדת "פיקס בורגר" בבאקה אל גרביה) כשלושה ימים, ללא היתר שהייה או עבודה. **ב. הליכי גזירת הדין – טיעוני הצדדים:** 1. **המאשימה (מדינת ישראל):** * הדגישה את חומרת העבירה ופגיעתה בערכים המוגנים (סדר ציבורי, ריבונות המדינה, פיקוח על נכנסים). * הפנתה לתיקון 42 לחוק הכניסה לישראל, אשר החמיר את הענישה. * טענה למתחם ענישה של 3-10 חודשי מאסר בפועל וקנס מינימלי של 10,000 ₪. * עבור הנאשם, בשל היעדר עבר פלילי, ביקשה הטלת מאסר בפועל שלא יפחת מ-3 חודשים, קנס של 10,000 ₪ (או 50 ימי מאסר תמורתו), ומאסר על תנאי. 2. **ההגנה (ב"כ הנאשם):** * ביקשה להקל בעונש, תוך הדגשת משך השהייה הקצר (כשלושה ימים) והכניסה לישראל למטרות פרנסה בשל מצב כלכלי קשה בשטחים. * ציינה כי הנאשם לא ביצע עבירות נוספות. * טענה למתחם ענישה של 2-8 חודשי מאסר בפועל, גם לאחר תיקון 42. * הדגישה את היעדר העבר הפלילי, שיתוף הפעולה, ההודאה המהירה, והמצב הכלכלי הקשה. * ביקשה להטיל עונש מאסר של חודשיים, וכן קנס נמוך מהמינימום הקבוע בחוק, לאור מצבו הכלכלי. 3. **הנאשם (דבריו האחרונים):** * הסביר כי נכנס לישראל על מנת לעבוד ולחסוך כסף לניתוח רפואי דחוף, וכי הוא מפרנס את אחותו. * הביע מודעות לכך שכניסתו הייתה שלא כדין, אך הדגיש את הצורך הכלכלי והרפואי. * התחייב שלא להיכנס לישראל שוב ללא היתר. **ג. דיון והכרעה – קביעת מתחם העונש ההולם:** 1. **הערכים המוגנים:** השופט זלר הדגיש כי העבירה פוגעת בסדר הציבורי, בריבונות המדינה ובאינטרס הפיקוח על הנכנסים. הובהר כי לעבירה זו פוטנציאל סיכון ביטחוני וחברתי, במיוחד לאור האפשרות ששב"חים מעורבים בפלילים או שהם נכנסים לצורך ביצוע עבירות. ציטוטים מפסיקות שונות (כגון רע"פ 3173/09) מחזקים את חומרת העבירה מנקודת מבט זו. 2. **נסיבות ביצוע העבירה ומידת הפגיעה:** השופט הכיר בכך שהכניסה והשהייה נעשו למטרות פרנסה וטיפול רפואי, נסיבות המאפיינות רבים מהמקרים. מכיוון שהשהייה הייתה קצרה (ימים ספורים) ולא בוצעו עבירות נוספות, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא "אינה ברף גבוה". 3. **מדיניות הענישה הנוהגת – התפתחות הפסיקה:** * **לפני תיקון 42 (2012 ואילך):** השופט סקר את הפסיקה לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, שנועד להבנות שיקול דעת. הוזכרו פסקי דין (כגון רע"פ 3677/13) שקבעו מתחם ענישה תחתון של מאסר על תנאי בלבד לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, ורף עליון של 5 חודשי מאסר. כמו כן, נקבע מתחם קנס שנע בין היעדר קנס ל-2,000 ₪. * **מלחמת "חרבות ברזל" והחמרת ענישה:** השופט ציין כי לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חלה החמרה משמעותית בענישה. בתי המשפט קבעו מתחמי ענישה גבוהים יותר, הנעים בין חודשיים מאסר בפועל כרף תחתון ועד שבעה חודשים כרף עליון, בצירוף מאסר על תנאי וקנס. זאת, בשל "הפגיעה המשמעותית והמוחשית" בערכים המוגנים בזמן מלחמה. הוזכרו פסקי דין נוספים (כגון רע"פ 7908/23) המעידים על מגמה זו, ואף מקרים בהם נקבע רף תחתון של שלושה חודשי מאסר בפועל. * **תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל (13.7.25):** השופט ייחס חשיבות רבה לתיקון זה, אשר החמיר את העונש המרבי לשנתיים מאסר, והטיל חובת הטלת קנס מינימלי של 10,000 ₪ (או חילוט רכוש) אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שירשמו. בעקבות התיקון, נצפתה "החמרה נוספת" והרחבת מתחמי הענישה. * **פסיקת עפ"ג (מרכז) 18525-09-25 חנני:** השופט הרחיב על פסיקה זו, אשר קבעה, לנוכח תיקון 42 והמצב הביטחוני, כי מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה בלבד, בשהייה קצרה וללא עבירות נלוות, ינוע **בין 2 ל-8 חודשי מאסר בפועל**, לצד מאסר על תנאי ועיצומים כספיים. פסיקה זו מהווה אבן דרך משמעותית בהבניית מתחם העונש בגין עבירות מסוג זה. * **גובה הקנס:** השופט הפנה לפסיקה (עפ"ג (ב"ש) 34805-12-25 בדחה) שקבעה כי יש להטיל קנס הנע בין 10,000 ₪ ל-40,000 ₪, ולרוב 50 ימי מאסר חלף הקנס, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים. **ד. קביעת העונש ההולם בתוך המתחם:** 1. **מתחם העונש שנקבע:** על בסיס הסקירה המשפטית, השופט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה, בנסיבות המקרה, נע **בין 2 ל-10 חודשי מאסר בפועל**, לצד מאסר על תנאי וקנס שבין 10,000 ₪ ל-40,000 ₪. נראה כי קביעתו של השופט חרגה מעט מהמתחם שנקבע בפסק דין "חנני" (2-8 חודשים), והרחיבה את הרף העליון ל-10 חודשים. 2. **הטלת העונש (נסיבות אישיות):** * **מאסר בפועל:** השופט החליט להטיל את העונש **בתחתית מתחם העונש ההולם**, קרי **חודשיים מאסר בפועל**. זאת, לאור הודאתו המהירה, היעדר עברו הפלילי, שיתוף הפעולה, ומצבו הכלכלי הקשה והצורך הרפואי (אף שלא גובה במסמכים). * **קנס:** השופט דחה את הבקשה לחרוג מקנס המינימום החוקי, בנימוק שטענות כלליות למצב כלכלי קשה ולצורך רפואי אינן חריגות בעבירות שב"ח. עם זאת, **לאור מצבו הכלכלי הקשה והצורך הרפואי, החליט להסתפק בהטלת מאסר חלף הקנס, לתקופה מתונה ונמוכה מהמקובל בפסיקה.** * **עונש סופי:** * **מאסר בפועל:** חודשיים, מיום מעצרו (3.3.26). * **מאסר על תנאי:** חודש וחצי, למשך שנתיים, להימנעות מעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. * **קנס:** 10,000 ₪, או 21 ימי מאסר תמורתו (מצטברים). מועד תשלום: 9.4.26. **ה. חידושים ודגשים משפטיים:** 1. **השפעת תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל:** גזר דין זה ממחיש את ההשפעה המעשית של תיקון 42, אשר הוביל להחמרה משמעותית בענישה, הן ברף העליון של העונש המרבי והן בדרישה להטלת קנס מינימלי. 2. **השפעת "מלחמת חרבות ברזל":** השופט הדגיש כי המצב הביטחוני מאז פרוץ המלחמה הוביל לעלייה במתחמי הענישה, כהשלכה של פגיעה מוגברת בערכים המוגנים. 3. **הבניית מתחם הענישה (בהשראת פסק דין "חנני"):** פסק הדין "חנני" שימש בסיס לקביעת מתחם ענישה הולם (2-8 חודשי מאסר בפועל) גם במקרים של שב"ח לצרכי פרנסה בלבד, ללא עבירות נלוות ובשהייה קצרה. גזר הדין הנוכחי אימץ מתחם זה, אך הרחיב את הרף העליון ל-10 חודשי מאסר. 4. **איזון בין חומרת העבירה לנסיבות אישיות:** השופט הדגים כיצד ניתן, גם לאחר תיקון 42 והחמרת הענישה, ליתן משקל משמעותי לנסיבות אישיות של הנאשם (היעדר עבר פלילי, הודאה, מצב כלכלי ורפואי) ולקבוע עונש הנמצא בתחתית המתחם, ואף להקל בעונש הקנס על ידי חלופת מאסר מתונה. 5. **מעמדו של הקנס המינימלי:** השופט הדגיש את המחויבות החוקית להטלת קנס מינימלי (10,000 ₪) מכוח תיקון 42, תוך שהוא מסרב לחרוג ממנו לקולא על בסיס טענות כלליות למצוקה כלכלית. החידוש כאן הוא ההחלטה להטיל מאסר חלופי מופחת תחת הקנס, כמנגנון להתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, גם כאשר לא ניתן להפחית את הקנס עצמו. **ג. סיכום:** גזר הדין במקרה זה מהווה דוגמה למורכבות גזירת הדין בעבירות של כניסה או שהייה שלא כדין, תוך שהוא מגלם את ההשפעות המשמעותיות של תיקונים חוקיים והתפתחויות ביטחוניות על מדיניות הענישה. השופט איזן בין הצורך להוקיע את העבירה ולהגן על האינטרס הציבורי, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, והגיע לעונש מרוכך יחסית, הממוקם בתחתית המתחם שנקבע, תוך שימוש מתוחכם בחלופת המאסר תחת הקנס.