בר"ע 3169/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. המקרה המקורי עסק בסכסוך כספי בין שני מבקשים לבין משיב, בנוגע לסכום כסף שהלווה למבקש הראשון, חברה בע"מ, על ידי המשיב, שהובטח לכאורה על ידי המבקש השני, בעלה ומנהלה של החברה. המשיב ביקש עיקול זמני של רכוש המבקשים לצורך הבטחת החוב. העיקול ניתן על ידי רשם, והחלטה זו אושרה בערעור לבית משפט שלום. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר, אך ללא הצלחה. השופט קבע כי הבקשה לא עוררה שאלות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות מעבר לתחום המחלוקת המקורית, וכי החלטות הערכאות הנמוכות יותר התבססו כראוי על הראיות שהוצגו. יתר על כן, השופט ציין כי החלטות על סעד זמני מבוססות על סיכויי ההצלחה ולא על ניתוח מקיף של הראיות, וטיעוני המבקשים אינם מצדיקים התערבות. מאחר שהקשיים הכלכליים של המבקשים והסכום המשמעותי המגיע להם נשקלו גם על ידי הערכאות הנמוכות יותר, והעיקול חל רק על דירת מגורים, השופט לא ראה סיבה להפריע לפסקי הדין הקודמים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא תגובת הצד שכנגד, והפיקדון הוחזר למבקשים.