תלה"מ 21789-05-23

תקציר

פסק דין זה עוסק בסיפורם המורכב של בני זוג לשעבר שעברו משבר שהוביל לגירושיהם ושורה של הליכים משפטיים לאחריו. התובע, עו"ד במקצועו, תבע את הנתבע, גרושתו, בגין לשון הרע, הוצאת דיבה ושימוש לרעה בהליכים משפטיים, בעקבות תלונותיה למשטרה על התנהגותו האלימה והמאיימת, וכן פוסט בפייסבוק בו מתחה ביקורת על טיפול הרשויות בתלונותיה. הנתבעת טענה כי מעשיה נעשו בתום לב, ונבעו מהתנהגותה הבריונית של התובעת ומחוסר תגובה מצד הרשויות. עוד טענה מנגד כי תביעתו של התובע הייתה קנטרנית ומונעת מנקמה. השופטת קבעה כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי תלונותיה של הנתבעת והפוסט בפייסבוק מהווים לשון הרע או עוולה אחרת. התלונות למשטרה, אף שהיו רבות, נמצאו כביטויי מצוקה אמיתיים והוגשו בתום לב. הפוסט בפייסבוק, שביקר את תגובת הרשויות לאלימות במשפחה, לא הזכיר את התובע בשמו והוסר מיד לבקשתו, ולכן לא נחשב לשון הרע. השופט ציין גם את התנהלותו התוקפנית והמניפולטיבית של התובע לאורך כל ההליך המשפטי, והצביע על כך שתביעתו מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט שנועד להנציח את הסכסוך. לפיכך, התביעה נדחתה במלואה, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 35,400 ₪. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההגנה על ביטויי מצוקה אמיתיים ומתח ביקורת על ניסיונו של התובע להלך אימים על הנתבע באמצעות המערכת המשפטית.