ע"פ 4518/91
פסק-דין עליון
תקציר
המשיבים נשפטו בבית משפט השלום לנוער באשמת נהיגה ללא רישיון וביטוח. בית משפט השלום מצא את המשיבים אשמים אך בחר בשיטות טיפול במקום בהרשעה, והטיל תרומות כספיות ופסילת נהיגה על תנאי. המדינה ערערה על החלטות אלה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבג"ץ, בטענה כי הערכאות הנמוכות חרגו מסמכותן ועשו שימוש לרעה בשיקול דעתן. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעורים, תוך שהוא מסכים כי העבירות בוצעו בנסיבות מקלות ומצדיק את אי הרשעתם של המשיבים. עוד קבע בית המשפט כי האמצעים שהוטלו היו בסמכותו של בית משפט השלום ואינם מהווים ניצול לרעה של שיקול הדעת. התרומות הכספיות ואיסורי הנהיגה המותנית נתפסו כאמצעים חינוכיים הנחוצים לטיפול במשיבים. מאחר שהמשיבים מילאו אחר הצווים, קבע בית המשפט העליון כי על החלטות בית משפט השלום לעמוד בעינן, ודחה למעשה את ערעורי המדינה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 4518/91 מדינת ישראל נ' פלונים, עליון (26.1.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.