בר"מ 5282/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעניין שומות ארנונה שנגבו מדייר. השוכר, ששכר נכס בחיפה משנת 1972 ועבר לכאורה להתגורר בו בשנת 1978, ערער על שומות הארנונה השנתיות ששלחה לו עיריית חיפה לשנים 2011-2015, בטענה כי הנכס כבר אינו בבעלותו. בעוד ועדת הערר הכללית לארנונה של עיריית חיפה דחתה את ערעוריו, בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את טענותיו ופסק לטובתו. לאחר מכן הגישה העירייה בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דין זה לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, הבקשה נדחתה. השופט קבע כי הקריטריונים לקבלת ערעור כזה לא התקיימו, שכן החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים התבססה על קביעות עובדתיות ספציפיות בדבר זיקתו של השוכר לנכס, אשר נפלו בגדר סמכותו של בית המשפט. זאת ועוד, הטענות שהציגה העירייה לא העלו שאלה עקרונית או בעלת חשיבות כללית. השופט הסכים עם קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים כי השוכר לא היה הבעלים של הנכס שנים רבות ולכן שומות הארנונה אינן מוצדקות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.