ע"פ 29/13

תקציר

בית המשפט בחן בקשה לעכב תשלום קנס עד לתוצאות ערעור על הרשעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, שכן איחור בתשלום הקנס אינו מוצדק. המבקש, שתיאר עצמו כעשיר, לא הצליח להוכיח חוסר יכולת לשלם את הקנס או למצות את כל האפשרויות להבטחת כספים. למרות ההשפעה הפוטנציאלית של הערעור על חובת תשלום הקנס, בית המשפט הדגיש כי קנסות, להבדיל ממאסר, אינם יוצרים מצבים בלתי הפיכים, שכן ניתן להחזירם אם הערעור יתקבל. בית המשפט התייחס למקרים קודמים בהם דחיית תשלום קנס נשקלה רק אם אי תשלום יוביל למאסר בשל אי יכולת כלכלית, דבר שלא ניכר במקרה זה. עם זאת, היא אפשרה אפשרות לעכב את הליכי המאסר אם הקנס לא שולם, מתוך הכרה בתרחיש שבו הערעור עלול לבטל את ההרשעה, ובכך לשלול את איום המאסר. בית המשפט הדגיש כי תשלום הקנס נותר על כנו, ואי עמידה בו עלולה לגרור קנסות כספיים נוספים, אם כי המבקש לא יעמוד בפני מאסר עד לסיום הערעור. יתר על כן, בית המשפט הבהיר כי החלטה זו שונה ממקרים בהם נגזר מאסר לאחר מיצוי כל הערעורים, והדגיש את אופיים ההפיך והבלתי שולל חירות של קנסות.