עת"מ 1953-05-11

תקציר

העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות עם המשיב, משרד הפנים. הבקשה הייתה תלויה ועומדת תקופה ממושכת, בין היתר בשל מניעה פלילית הקשורה לאחד העותרים. בתוך כך, פסק דין במקרה אחר (דופש) יצר הזדמנות לעותרים לשדרג את מעמדם. העותרים לא מימשו הזדמנות זו במשך מספר שנים. בסופו של דבר נדחתה בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות, מה שגרם להם להגיש עתירה לבית המשפט. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל שיהוי העותרים בהגשתה ולחילופין כי לגופו של עניין אין כדי להצדיק התערבות. בית המשפט קבע, כי נסיבות בקשת העותרים לאיחוד משפחות כרוכות בעיכובים בלתי מוצדקים מצד המשיב, במיוחד נוכח העובדה שהעותרים היו רחוקים עשרה ימים בלבד מהשלמת התקופה הנדרשת של 27 חודשים לשדרוג מעמד. בית המשפט שקל גם את קשיי העותרים בהתקשרות עם המשיב ואת היעדר כל נזק ראייתי מבוסס שנגרם כתוצאה מהשיהוי. משכך, נעתר בית המשפט לעתירה והורה למשיבה לשדרג את מעמדם של העותרים בכפוף למילוי דרישות דין אחרות. כן חויב המשיב בתשלום שכר טרחת העותרים והוצאותיהם.