ע"א 118/57

תקציר

אין חולק כי המערער, וולפגנג לזרוס, התפטר מתפקידו בחברת האחים ברנט & בורצ'רד בע"מ. השאלה היא האם התפטרותו צריכה להיות שקולה מבחינה משפטית לפיטוריו על ידי החברה ולכן זכאי לפיצויי פיטורים. פסק הדין קובע כי יחסיו המתוחים של לזרוס עם מנכ"ל החברה, ותחושת הקיפוח והאפליה שחווה, אינם מצדיקים את התפטרותו תחת לחץ. מהעובדות עולה כי החברה לא התייחסה אליו באופן שלילי, והנושא לא היה קשור בעיקר לתנאי עבודתו אלא לרצונו לשפר את מצבו הכלכלי. בית המשפט מצא כי טענותיו של לזרוס כי נשללה ממנו זכות החתימה ושלילת סמכויותיו המדיניות הכלכלית אינן מדויקות. בנוסף, תגובת החברה לחששותיו הגיעה תשעה חודשים לאחר מכן, ואופי דרישותיו - כולל תוספות שכר והלוואות - הראה כי הוא מונע משיקולים כלכליים. ממלא מקום הנשיא, חשין, הדגיש כי התפטרות של עובד חייבת להיות תוצאה של אילוצים מוחשיים או הרעה בתנאי העבודה שכפה המעסיק כדי להצדיק פיצויי פיטורים. מאחר שלא כך היה, נדחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולזרוס לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים.