עב"ל 19/99
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של מבוטחת, וקבע כי יש להכיר בתאונה שלה כ"תאונת עבודה". למרות דעת מיעוט שצידדה בפיטורים, פסק הדין התמקד בהבחנה בין מרחב פרטי לציבורי בקביעת אירועים הקשורים לעבודה. השופט ברק הדגיש כי יש להתייחס באופן דומה לכל השטחים, בין אם הם חלק מדירה ובין אם מדובר בבית פרטי. פסק הדין דן בנקודת המוצא של "דרך העבודה", והציע להחיל מבחן אחיד, תוך שימת דגש על שליטת המבוטח בסביבה ובסיכונים. הוויכוח התבסס על מקרים קודמים, כמו פסקי הדין גלולה ו-וייסמן, שבחנו את הקשר בין סיכוני כביש לעבודה. בית המשפט קבע כי השליטה בחצריו של אדם ממלאת תפקיד מכריע בקביעת אופי התאונה, והדגיש כי חצרים הסמוכים לבית פרטי נותרים בדרך כלל בשליטת המבוטח, ולכן תאונות שם אינן יכולות להיחשב כקשורות לעבודה. בג"ץ אישר את הרחבת הביטוח רק כאשר תאונה מתרחשת ברשות הרבים, שבה למבוטח כבר אין שליטה מלאה על הסיכונים. בסופו של דבר, הערעור התקבל על יסוד הטענה כי המדרגות בהן החליקה המשיבה נותרו בשליטתה ולכן אינן מהוות תאונת עבודה. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההבחנה בין רכוש פרטי לבין נחלת הכלל בעת קביעת האחריות במסגרת ביטוח תאונות עבודה, תוך שאיפה להגינות ועקביות בגישות משפטיות.
חקיקה מקושרת
עב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי נ' משה רונן, עבודה ארצי (20.2.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.