ת"א 43550-11-11

תקציר

לבית המשפט סמכות לדון בפיצוי הכספי הנתבע על ידי התובעים, אך התביעה נגד הנתבע מס' 2 באופן אישי תידחה מאחר ולתובעים אין עילת תביעה נגדו. שווי הדירה, שנמכרה ב-560 אלף שקל, מוערך ב-461,500 שקל - מחיר שאינו גבוה באופן בלתי סביר ממחיר השוק, ולכן אינו עולה כדי עושק או ניצול. למרות שסביר להניח שהמנוח סבל ממידה מסוימת של דמנציה בעת חתימת הסכם המכר, היא לא הייתה חמורה מספיק כדי לפגוע בהבנתו או ביכולת קבלת ההחלטות שלו. יתרה מכך, בנו של המנוח ידע על העסקה ולא התנגד בזמן. הנתבעים לא הצליחו להוכיח את יסודות הקיפוח או כל פגם אחר המצדיק את ביטול ההסכם. כך ייאכף ההסכם: על עזבון המנוח לשלם את יתרת 257,000 ₪ מהתמורה המוסכמת, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. בקשת התובעים לפיצוי נוסף נדחית, למעט החזר של 20,400 ₪ לעיזבון המנוח בגין דמי שימוש נאותים, עם הפרשי הצמדה ממאי 2011. לבסוף, שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות ובשכר טרחת עורך דין, למעט סך של 24,000 ₪ שישולם על ידי עיזבון המנוח לתובעים.