רע"א 4405/15

תקציר

במקרה בו דחה בית המשפט המחוזי מרכז לוד (השופט א' יעקב) בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, הגישו המשיבים לראשונה תביעה נגד חברות המזון, המבקשים, בחודש ינואר 2014. הם טענו לגניבת עין ומרמה בשל דמיון בין המותג "מדמרין" של המבקשים לבין המותג "מרינה" שלהם. בית המשפט נתן צו מניעה זמני מאחר שהמבקשים לא התייצבו לדיון. למרות שהמבקשים ביקשו לבטל צו ארעי זה והגישו כתב הגנה, הם החמיצו את הדיון שלאחר מכן, מה שגרם לבית המשפט לתת פסק דין לטובת המשיבים. זאת, בהתבסס על ראיות המצביעות על כך שבא כוחם של המבקשים היה מודע למועד הדיון, דבר הסותר את טענותיהם. בהמשך ניסו המבקשים לבטל את פסק הדין, והגישו תצהירים שבית המשפט קבע כי הם מזויפים, מה שהוביל לדחייתם. בית המשפט הדגיש את חוסר העקביות, ציין כי לתצהירים חתימות זהות והדגיש את חוסר תום הלב של המבקשים ואת ניסיונותיהם המכוונים להטעות. הם לא הצליחו לספק תצהירים מקוריים כדי לסתור את טענות הזיוף. למרות הטענות כי היה על בית המשפט לבקש חוות דעת גרפולוגית, בית המשפט סבר כי די בבדיקת התצהירים כדי לבסס זיוף. התנהלות פסולה מתמשכת זו, לרבות היעדרויות חוזרות ונשנות וזיוף, אישרה את סירובו של בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין. לפיכך נדחתה בקשת הערעור, והמבקשים חויבו בהוצאות משפט של המשיבים בסך של 10,000 ₪.