בד"מ 12/11

תקציר

המשיב, עו"ד חמדאן עיסאם, הורשע ב-14 עבירות של גניבה בידי מורשה, בסך כולל של 1,400,000 ₪, לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין. העבירות התרחשו בין השנים 2000 ל-2002, כאשר חמדאן קיבל כסף מלקוחות בנאמנות, אך השתמש בו למטרות אישיות. הוא עזב את הארץ לאחר שמשך את כל הכספים בחשבונו בשנת 2002. בית המשפט גזר עליו חמש וחצי שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננים. בית המשפט העליון דחה את ערעורו והדגיש את חומרת הפרת האמונים של עורכי הדין. לפני ההרשעה הנוכחית, חמדאן כבר הורחק לצמיתות בגין שני אירועים דומים שהיוו חלק מכתב האישום הנוכחי. כתוצאה מכך, הבקשה הנוכחית להטלת עונש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין מבקשת להרחיקו ממקצוע עריכת הדין לצמיתות. בית המשפט, לאחר שזימן את חמדאן לדיון אך לא קיבל מענה, החליט לדון בבקשה בהעדרו. נחה דעתו כי הרשעתו של המשיב מהווה עבירה מחפירה. בית המשפט הדגיש את חומרת פשעיו של חמדאן, שפגעו בלקוחות רבים הן כלכלית והן נפשית, פגעו בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין וערערו את אמון הציבור בעורכי הדין. בהתחשב באופי המערכתי של עבירותיו, בהיקפן הכלכלי ובפגיעה בלקוחות חרוצים, הגיע בית המשפט למסקנה כי פסילה לצמיתות היא העונש ההולם. נשיאת בית המשפט העליון עו"ד אפרת בוסני וחבר בית הדין עו"ד שאכר בלאום הסכימו עם ההחלטה.