ת"פ 48822-03-14

תקציר

בגזר הדין מצא השופט דניאל פיש את ארבעת הנאשמים אשמים בהצתה ובסיוע להצתה. נאשמים 1 ו-4 הואשמו בעבירת ההצתה, ואילו נאשמים 2 ו-3 הואשמו בסיוע להצתה. המניע לביצוע העבירה היה חשד כי המתלונן מעורב בפריצה לחנותו של נאשם 1, שמכרה חומרי בניין. החנות, ששמה "הום סנטר", הוצתה בשעת לילה מאוחרת בעת ששכנה בסמוך לבניין מגורים, מה שהוביל לנזק של עשרות אלפי שקלים. השופט פירט את טיעוני התביעה והסנגורים של כל אחד מארבעת הנאשמים. התביעה הדגישה את חומרת העבירה וקראה לעונש משמעותי, בעוד הסנגורים התמקדו בצעירותם של הנאשמים, היעדר רישום פלילי, חרטה והודאות מיידיות כדי לטעון להקלה בעונש. כל סנגור הציג ללקוחותיו נסיבות אישיות וביקש חריגה מטווח הענישה הרגיל. לאחר ששקל את מכלול הראיות והטענות, קבע השופט פיש כי העונש ההולם לעבירת ההצתה המושלמת נע בין שישה חודשים לשלוש שנות מאסר. בגין האישום של סיוע וסיוע, העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של עד 18 חודשים. בהתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים, בהודאותיהם המהירות, בהמלצות החיוביות ובפיצוי ששולם למתלונן, החליט פיש להימנע מלשלוח את הנאשמים לכלא. העונשים שהוטלו היו כדלקמן: על נאשמים 1 ו-4 נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל לעבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי; ועל נאשמים 2 ו-3 נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ושלושה חודשי מאסר על תנאי. עוד ציינה השופטת כי בשל הפיצוי המשמעותי ששולם, אין צורך להטיל קנס נוסף. לכל הנאשמים נמסר על זכותם לערער בתוך 45 יום, ופסק הדין ניתן ב-24 בנובמבר 2014.