ע"א 37/86

תקציר

התיק כרוך בסוגיות משפטיות מורכבות סביב עסקת קומבינציה כושלת שיזמו המשיבים 1 עד 4 (משפחת שרמן), שהייתה בעלת חלקת קרקע, והמשיבה 5 (צוברי, חברה קבלנית). בהסכם, שנוסח על ידי המשיב 7 (עו"ד יהודה המאירי), נקבע כי שרמן יעביר את חלקתם לצוברי בתמורה לחמש דירות בבניין שיוקם בתוך 22 חודשים. לוח זמנים זה התבסס על כך שצוברי השיג את היתרי הבנייה הנדרשים, שמעולם לא התממשו, וכתוצאה מכך הפרה חוזה. משכך, ביטל שרמן את ההסכם ותבע פיצוי לצד מחיקת שטרי אזהרה שנרשמו על המקרקעין לטובת המערערים (לוי ואיתח) והמשיב 8. לאחר מכן התנהלו הליכים משפטיים, כאשר שרמן תבע פיצויים, והיטלים תבעו פיצויים על השקעותיהם. בית המשפט המחוזי ביטל את ההסכם ואת ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן להמאירי, והורה על מחיקת הערות אזהרה, אך פסק לשרמן פיצויים נפשיים בלבד בשל היעדר פיצויים מוכחים. המאירי נמצא אחראי לרשלנות בשל ייצוגו הכפול של צוברי ושרמן, מבלי לגלות מידע חיוני. עם זאת, נקבע כי הוא אינו מייצג את לוי, מה שהוביל לביטול פסק הדין נגדו. פסק הדין מדגיש את חובותיהם המורכבות של עורכי דין, במיוחד בכל הנוגע לניגודי עניינים ובהירות הייצוג בעסקאות רכוש. בית המשפט דחה את טענותיו של לוי נגד שרמן, אך הדגיש את חשיבות בדיקת הנאותות והביטחון הנאות לרוכשי הנכסים. בסופו של דבר, בעוד ביטולו של שרמן אושר, לוי חויב לשאת בהוצאותיו של שרמן וערעורם על הפיצוי נדחה מאחר שהמאירי לא היה חייב על פי העובדות שנקבעו.