ערר 511/14

תקציר

לוועדת הערר הוגשו שני עררים בנוגע להיטלי השבחה שהוטלו על בעלי קרקעות פרטיים שערכם של נכסיהם עלה בעקבות החלטות תכנוניות של רשויות ציבוריות. הערר הראשון, שהוגש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, מבקש לערער על חישוב היטל ההשבחה שהוטל על סאמר סודרי בעקבות שינוי ייעוד הקרקע. הוועדה טוענת כי יש לחשב את ההיטל בשיטת קלמן, המחייבת תשלום חלקי מתחילת היישום בשיעור יחסי. הערר השני, שהוגש על ידי הועדה המרכזית של כנסת ישראל, מערער על השיטה בה נוקטת הוועדה המקומית לחישוב היטל השבחה על נכס שבבעלות המערערת. הוועדה המקומית נקטה בשיטת זעירא, הדוחה את התשלום עד ששווי המימוש החלקי יעלה על המצב הקודם. ועדת הערר, לאחר ששקלה את פסיקת בית המשפט המחוזי בתיקים הנוגעים בדבר ואת החלטת בית המשפט העליון ברע"מ 6589/15, מגיעה למסקנה כי יש לקבוע את שיטת החישוב המתאימה בכל מקרה לגופו. הוא מציין כי שתי שיטות החישוב מובילות לאותה תוצאה, אך שיטת קלמן דורשת תשלום מלכתחילה, ואילו שיטת זעירא דוחה אותו. הוועדה מציינת כי קביעת שיטת חישוב אחידה תיצור ודאות ותמנע התדיינות משפטית. עם זאת, הוא מכוון לקבוע את השיטה המתאימה לכל מקרה. הוועדה מציעה להשתמש במבחן אפשרות המימוש כדי להבחין בין השיטות. לפי מבחן זה, אם הזכויות במצב הקודם לא היו ניתנות למימוש, כל מימוש במצב החדש מהווה שיפור ויש לחשב אותו בשיטת זעירא. בערר 201/17, בו מעורב סאמר סודרי, מצאה הוועדה כי מרבית הזכויות היו ניתנות למימוש במצב הקודם, ולכן שיטת זעירא ראויה. בערר 511/14 מציינת הוועדה כי לא ניתן היה לממש את הזכויות בשל מגבלות שימור ומאמצת את שיטת קלמן כמבוקש על ידי המערערת. הוא מתייחס גם לסוגיות נוספות הקשורות לקביעת היטל השבחה, לרבות ניצול זכויות במדינה הקודמת, שווי הנכס במצב החדש ותביעות לפטור. הוועדה קובעת כי המערערת אינה פטורה מתשלום היטל השבחה. לבסוף, ועדת הערר מדגישה כי העררים סגורים והחלטתה ניתנת ביום 24.4.2022.