סע"ש 17833-03-20

תקציר

בית הדין פסק לטובת המעסיק הנתבע בכל הסעיפים. העובד התובע טען כי תנאי עבודתו מהווים העסקה פוגענית וכי יש לפצות אותו בגין עוגמת נפש, אולם השופטים קיבלו את טענת הנתבעת כי הדרישות הפיזיות של התפקיד אינן פוגעניות והתובע נרשם מרצונו לתפקיד, ולא התלונן על התנאים במהלך העסקתו. יתר על כן, השופטים הסכימו עם עמדת הנתבעת לפיה התובע פוטר בשל תפקוד והתנהגות לקויים בעבודה, כפי שמעידים התראות מרובות בתיק כוח האדם שלו, ולא כנקמה על תלונות כלשהן על תנאי העבודה. עוד קבעו השופטים כי הליך הפיטורים היה הוגן, למרות טענות התובע כי לא ניתן לו די זמן להתכונן לשימוע המשמעתי וכי הוא התנהל בשפה העברית, שפה שלא שלט בה. השופטים קבעו כי העברית של התובע מספיקה לו כדי להבין את הדיון וכי הוא לא ביקש דחיית מועד הדיון. בנוסף, בית הדין קבע כי למעסיק הייתה זכות לנכות חוב מתלוש המשכורת האחרון של העובד, בהתאם להסכם החתום של העובד בנוגע למענק התמדה, ולכן דחה את התביעה להשבת הכספים שנוכו. נוכח דחיית טענות העובד, פסק בית הדין גם לטובת הנתבעת בעניין יתרת חובו של העובד לחברה. העובד חויב לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.