ער"מ 55593-09-20

תקציר

פסק דין זה דן בבקשה להארכת המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור. ההחלטה הראשונית המדוברת התקבלה על ידי הרשם כהן ביום 29.2.2020, בה קבע כי בן דוד פרעה את החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל וקיבל את טענת בן דוד ל"התערבות". עמיגור, המערער במקרה זה, קיבל את ההחלטה רק בסמוך לפני שהגישו בקשה לביטולה ביום 4.5.2020. בקשה זו נדחתה ב-20 ביולי 2020, והבקשה הנוכחית להארכת המועד לערעור על ההחלטה הראשונית הוגשה ב-24 בספטמבר 2020. על המערערים מוטל נטל ההוכחה להראות מתי קיבלו את ההחלטה. השופט בוחן את סיכויי קבלת בקשת רשות הערעור, וקובע כי הסיכויים טובים משום שהחוב המדובר לא היה קשור למקרה הנדון. השופטת מתייחסת גם לסוגיית אינטרס ההסתמכות, וטוענת כי מאחר שלא חלף המועד להגשת הערעור ובן דוד היה מודע לבקשת הביטול של עמיגור, לא נוצר אינטרס כזה. כמו כן, מצב החירום במשק עקב הקורונה נחשב לנסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המועד. השופטת מוצאת את עדותה של גב' בלן כי נודע לעמיגור על ההחלטה ביום 29.2.2020 אמינה. לפיכך, הבקשה להארכת מועד מתקבלת, אם כי יתקיים דיון בטרם תינתן החלטה סופית, ולא ייגבו הוצאות מבן דוד.