ת"צ 40101-06-15

תקציר

התיק סובב סביב תושב ירושלים שחנה בטעות בחניית נכים וספג קנס של 1,000 שקל, לצד דמי חניה בסך 1.52 שקלים, אותם שילם עם עזיבתו את המקום. לאחר שלא בוטל הקנס, ביקש המבקש החזר של אגרת החניה, ללא הועיל. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים, בטענה כי מדיניות העירייה שלא להחזיר אגרות חניה ששולמו בטעות אינה חוקית ומעשירה את הרשות המקומית באופן בלתי הוגן. המבקש טען כי האגרה מהווה גביית מס שלא כדין, וביקש מבית המשפט לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית בשם כל האזרחים ששילמו אגרות אלה ב-24 החודשים שקדמו לכך. העירייה טענה כי המבקש לא מיצה את כל הדרכים המנהליות טרם פנייתו לבית המשפט, וכי סיכויי ההצלחה של התביעה הם מזעריים. עם זאת, השופט פסק לטובת המבקש, וקבע כי הגבייה הפסיבית של אגרות החניה על ידי העירייה מהווה גבייה בלתי חוקית של תשלומי חובה. כמו כן, השופטת קיבלה את עילת התביעה של המבקש והגדירה אותה כנופלת בגדרו של חוק התובענות הייצוגיות. עוד קבעה השופטת כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, שכן הנזק הפרטני שנגרם לכל תובע הוא מזערי, וכי המבקש ובא כוחו פעלו בתום לב. לבסוף אישר השופט את הבקשה לתביעה ייצוגית, והורה לעירייה לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל, והשאיר את הדלת פתוחה לצדדים להגיע לפשרה.