עת"מ 2247/07

תקציר

העותר ביקש לערער על החלטת המשיב לאשר תכנית להקמת תחנת דלק. בעתירה נטען כי התחנה מיועדת להיבנות על שטחי יער, וכי הליך האישור מתעלם מתוכניות מתאר רלוונטיות. המשיב טען כי טענות העותר אינן סבירות, וכי יש לדחות את העתירה בשל היעדר ידיים נקיות של העותר, והעיכוב בהגשת העתירה. בית המשפט בחן לגופו של עניין ומצא כי עיקר המחלוקות בין הצדדים נגעו לפרשנות תכניות מתאר ארציות והשלכותיהן על הקמת תחנת הדלק. בית המשפט קבע כי מדובר בשאלות של מדיניות תכנונית שמוטב להכריע בהן על ידי המועצה הארצית. בית המשפט דחה גם את טענות הסף של המשיב ביחס להתנהלות העותר, וקבע כי הסוגיות שהועלו חשובות לא רק לצדדים המעורבים אלא גם לאחרים במצבים דומים. לפיכך, העתירה התקבלה, וניתנה רשות ערעור בשאלות ספציפיות הנוגעות לפרשנות תכניות המתאר. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, בשל היעדרות הצדדים והעיכוב בהגשת העתירה.