רע"א 1073/00

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המחלוקת המקורית נסובה סביב הסכם בין המבקש לבין בא כוחו לשעבר, אותו תובע המבקש יחד עם גורמים נוספים האחראים לכאורה להפסדים הכספיים הניכרים של המבקש בעסקת מקרקעין. ההסכם המדובר נעשה לאחר העסקה ואינו קשור לייצוג המבקש. המבקש ביקש לשמור על סודיות ההסכם, בטענה לחיסיון עורך דין-לקוח ולחוסר רלוונטיות. בעוד שפסק הדין הראשוני אישר את טענת חוסר הרלוונטיות, בית המשפט המחוזי פסק נגד המבקש בשני המקרים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי היא מעלה סוגיות חשובות של חיסיון עורך דין-לקוח, אשר היקפה, יחד עם שיקולים משפטיים אחרים, מצדיקים ערעור. עם זאת, השופט שבחן את הבקשה לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, מקיים את החלטת בית המשפט המחוזי ומורה על גילוי ההסכם למשיב בתוך 14 יום. עוד מציינת השופטת כי הסוגיות שהועלו בבקשה הן ספציפיות למקרה ואינן מצדיקות ערעור על גלגול שלישי, מה גם שיחסי עורך דין-לקוח הסתיימו וקיים ניגוד עניינים.