ת"א 334-11-10

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונה שאירעה בשנת 2003. הנתבעים הודו בחבותם בתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף של התובע, והותירו רק את המחלוקות לגבי היקף הנזק להכרעת בית המשפט. המחלוקת העיקרית הייתה בנוגע למצבו הקודם של התובע והשפעתו על נכותו הנוכחית, כמו גם זכאותו לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, סיוע בעבר ובעתיד לצד שלישי, ונזק מיטבי לאחיו שמונה כאפוטרופוס שלו. התובע ניהל הליכי פשיטת רגל וקיבל הפטר מחובותיו עקב מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת נכותו הרפואית של התובע. חוות דעתם, יחד עם ראיות נוספות, הובילו את בית המשפט לקבוע את נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה כדלקמן: 15% בגין פגיעה בעין, 17.5% בגין תסמונת דחק פוסט טראומטית ו-30% בגין התקפים אפילפטיים. בית המשפט דחה את טענות התובע בדבר נכותו התפקודית, וקבע כי לא הוכיח כי התאונה גרמה לאובדן מוחלט של כושר השתכרותו. לפיכך נקבע כי נכותו התפקודית של התובע שווה לנכותו הרפואית. בחישוב הפסדי השכר של התובע הסתמך בית המשפט על הרווחים עליהם הצהיר התובע בהליכי פשיטת הרגל, אשר נקבעו כמדד מכריע. הפסדי השכר הקודמים של התובעת חושבו על בסיס שכר המינימום במשק, והסתכמו בסך הכל ב-269,309 ₪. הפסדי שכר עתידיים חושבו כ-395,422 ש"ח והפסדי פנסיה כ-39,542 ש"ח. סכום המענק בגין כאב וסבל עמד על 110,534 ש"ח, ועבור סיוע צד ג' בעבר ובעתיד על 377,160 ש"ח. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את תביעותיו להוצאות או לשכר והוצאות האפוטרופוס, ולכן דחה טענות אלה. סך הפיצויים שנפסקו לתובע, לאחר ניכויים בגין הטבות שקיבל, היה הסכומים הנקובים לעיל, בצירוף שכר טרחת עורך דין והחזר שכר טרחה. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שהוא יצבור הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. סכומים שהופקדו בקופת בית המשפט, לרבות ערבויות, יועברו לתובע באמצעות בא כוחו לאחר ניכוי תשלומים לעדים, מומחים ושכר טרחה.