בר"ע 678/05

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם ראש ההוצאה לפועל מחויב על פי חוק להכריז על חייב כ"חייב מוגבל באמצעים" אם קיים צו בית משפט המעיד על אי יכולתו של החייב לפרוע את החוב בתוך התקופה הקבועה בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל, במקרה זה, החליט שלא להכריז על המשיב כחייב מוגבל באמצעים, החלטה עליה ערער המבקש. בית המשפט, בפסק דינו, מאשר את החלטת ראש לשכת ההוצאה לפועל, וקובע כי החוק מקנה לו סמכויות שיקול דעת בעניינים אלה. לדברי בית המשפט, הפרשנות המילולית של הסעיפים הרלוונטיים לחוק ההוצאה לפועל מצביעה על כך שסמכותו של ראש המשרד נתונה לשיקול דעת ולא לחובה. פרשנות זו נתמכת עוד יותר בבחינת התכליות העומדות מאחורי החוק, שמטרתו לאזן בין זכויות החייבים לנושים. תכליות אלה כוללות גבייה יעילה של חובות תוך שמירה על זכויות החייבים ושמירה על כבודם. בית המשפט מדגיש כי לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב בעניינים קשורים אחרים וצריך להיות לו גם שיקול דעת בהכרזה על חייב מוגבל באמצעים. בנוסף, דברי ההסבר לחוק תומכים בדעה זו, וקובעים כי תפקידו של ראש המשרד הוא לקיים איזון אינטרסים. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי יש לנמק את ההחלטה, ומכאן משתמע כי לראש המשרד שיקול דעת. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והחלטתו הראשונית של ראש לשכת ההוצאה לפועל מקבלת תוקף.