ת"צ 11784-12-11

תקציר

בפסק דין זה החליט בית המשפט לדחות את הבקשה למחיקת תובענה ייצוגית. פסק הדין הדגיש את פרשנותו של חוק תובענות ייצוגיות, ובפרט את סעיף 16(א), הקובע כי עורכי דין הפורשים מתובענה ייצוגית אינם יכולים ליהנות ללא אישור בית המשפט. גם כאשר מוגשת בקשה להסתלקות, ניתן לפסוק לעורכי דין שכר טרחה לפי סעיף 23(ב). עם זאת, החוק נעדר הנחיה מפורשת לצדדים להסכים על שכר טרחה בעת המשיכה, אלא מתייחס להליכים הדומים להסדרים כפי שמודגשים בסעיפים 18(ז) ו-19(ו). לאורך ההיסטוריה, בתי המשפט נרתעו מלהעניק תגמול גבוה בתרחישי משיכה, ולעתים קרובות התערבו בהסכמים המוצעים כדי לשמור על האינטרס הציבורי ולמנוע רווחים פרטיים, כפי שהודגש בממצאיו של עו"ד ר' עדיני כי בתי המשפט התערבו ב-33% מהבקשות הללו. במקרה זה, למרות שהכיר בכך ששכר טרחת עורך הדין המוצע בסך 95,000 ₪ גבוה בהתאם לשלב התיק, החליט בית המשפט שלא לחרוג מסכום זה, ודחה את הבקשה לסך של 110,200 ₪ שכללה מע"מ. בית המשפט העריך את חלקו של המבקש בטיפול בליקויים, אשר בסופו של דבר היטיבו עם לקוחות המשיב. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בסיס להצלחת הבקשה, מה שהוביל לדחייתה ללא הוצאות, תוך מתן הודעה לנציגים המשפטיים הרלוונטיים ולרשויות בתי המשפט.