ת"א 8258/06

תקציר

בית המשפט מצא כי לאוזן אין זכויות קנייניות במקרקעין נשוא המחלוקת, שכן הקרקע היא בבעלות רשות הפיתוח ומעולם לא נעשתה העברת זכויות או הסכמים בין אוזן לבין הרשות. במקום זאת, נמצא כי אוזן הוא בעל רישיון בקרקע, מה שאומר שיש לו זכות אישית להשתמש בנכס, אך זו ניתנת לביטול בכל עת ללא פיצוי, שכן היא מבוססת על הסכמה שבשתיקה של רשות הפיתוח. היתר זה הוא לשימוש בקרקע, ולא למבנים שנבנו עליה ללא היתר, ולכן אוזן אינה זכאית לכל פיצוי בגין מבנים אלה, שכן הם נבנו שלא כדין. כמו כן, בית המשפט מצא כי רישיונו של אוזן נשלל בעת הגשת התביעה, ולכן הוא אינו זכאי לכל פיצוי בגין הפסדים עסקיים שנבעו מהפסקת פעילות מפעלו באתר. עם זאת, מאחר שאוזן משתמש בקרקע מזה שנים רבות ללא תשלום, החליט בית המשפט כי לא יהיה זה צודק לבקש תשלום עבור השימוש בקרקע בדיעבד. לפיכך, בית המשפט הורה לאוזן לשלם למדינה סכום השווה ל-19% מערך הקרקע כפיצוי עבור התקופה מהגשת התביעה ועד הפינוי. גם התביעה שכנגד של המדינה נדחתה, ואוזן חויב לשלם למדינה 10,000 שקל נוספים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.