תמ"ש 53472-12-11

תקציר

זוג נשוי עם שתי בנות קטנות, בנות 6 ו-3, ניהל מאבק גירושין מר ומשמורת. האם הגישה תביעת גירושין ומשמורת יחידה, בנימוק של אלימות פיזית וכלכלית מצד בעלה לשעבר, ואילו האב עתר למשמורת משותפת. בית המשפט העניק משמורת זמנית לאם בשל בקשתה במעמד צד אחד, אך מאוחר יותר מינה מתאם הורות (PSC) שיקבע את הסדרי הראייה. בית המשפט העליון המליץ על משמורת משותפת, תוך ציון כישוריהם ההוריים הטובים של שני ההורים ומערכת היחסים החיובית של הבנות עם שניהם. למרות כמה חששות וחילוקי דעות בין הצדדים, בית המשפט הסכים עם המלצת PSC והדגיש את החשיבות של אחריות הורית משותפת. פסק הדין, שניתן בהיעדרם של הצדדים, העניק משמורת משותפת לאב ולאם, עם הסדרי ראייה כפי שהוצע על ידי בית המשפט. החלטה זו התבססה על עקרון טובת הילד, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות הילדים, ומתוך כוונה לבסס אחריות הורית משותפת, גם בקשיים הראשוניים. כמו כן הומלץ לשני ההורים לקבל הדרכת הורים, ובית המשפט הדגיש כי יש לפתח תקשורת טובה ביניהם לאורך זמן. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות. השופטת הביעה תקווה לקשר חיובי עתידי ולהערכה הדדית של בני הזוג הגרושים, והכירה בתפיסה החדשה של תקשורת פונקציונלית. פסק הדין היה אמור להתפרסם במלואו.