סע"ש 56596-06-19

תקציר

בית הדין הארצי קבע כי התובע, שטען כי עבד אצל הנתבעת קרוב לעשור, אינו עובד של הנתבעת אלא קבלן עצמאי עצמאי. על פי פסק הדין, התובעת לא הצליחה להוכיח את השתלבותה במערכת הארגונית של הנתבעת, שכן שעות עבודתה נקבעו בעצמה, וזכותה לסרב לכל עבודה שאינה נוחה לה. כמו כן, הוכח כי התובעת עבדה במקביל, דבר המעיד על כך שניהלה עסק עצמאי משלה. בית הדין הסתמך על מבחנים שונים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת מעמדו של "עובד", ובהם מבחן האינטגרציה, מבחן הקשר האישי, מסגרת שעות העבודה, סדירות ורציפות העבודה, שליטה וכפיפות, תדירות ואופן התשלומים, סיכוני הפסד וסיכויי רווח. עדותה של התובעת נמצאה כמכילה סתירות ולא נתמכה על ידי עדים כלשהם, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את תביעתה. תחת זאת, פסק הדין העדיף את טענת הנתבע כי התובע היה ספק שירותים עצמאי. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 5,000 ₪, ולשני הצדדים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.