בג"צ 4032/24

תקציר

העתירה נדחתה מחוסר עילה להתערב בהחלטת בתי הדין הרבניים. בג"ץ מתערב רק במקרים חריגים כגון חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. העותר טען כי ההחלטה מיום 9.4.2024 הייתה בלתי מורשית ובלתי צודקת, שכן היא התקבלה ללא שימוע, על ידי שופט יחיד וללא הנמקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההליך הפרוצדורלי תואם את תקנות השימוע, ומאפשר קבלת החלטות ללא שימוע. ההחלטה של שופט יחיד הייתה מותרת לפי חוק השופטים והייתה דומה לסיווג של בתי משפט אזרחיים כ"החלטת ביניים". באשר להיעדר הנמקה, ההחלטה קבעה באופן שגוי כי ניגודי עניינים חלים רק בבתי דין אזוריים ולא גדולים, אך אין בכך כדי להצדיק התערבות שכן אין בכך כדי לגרום לעיוות דין. טענת העותרת כי ניכוי מזונות ביתר סותר את החלטות בית הדין האזורי נדחתה משום שמדובר בהחלטות ביניים הנתונות לשינויים. יתר על כן, נמצא כי בית הדין הרבני הגדול הותיר סכסוכים בלתי פתורים לטיפול בית הדין האזורי. בהתחשב בגורמים אלה, החליט בג"ץ שלא להתערב ודחה את העתירה מבלי להטיל הוצאות על העותר. ההחלטה התקבלה רשמית ב-25 ביולי 2024.