ע"ב 1265/09

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה ייצוגית בישראל. תובענות ייצוגיות חיוניות כאשר מדובר במתן סעד לקבוצה גדולה של תובעים שנגרם להם נזק קטן יחסית, שכן התביעה הפרטנית עבור כל תובע לא תהיה שווה את הטרחה. עם זאת, ישנם חסרונות, כגון ייצוג לקוי או האפשרות לאבד את הזכות לתבוע מבלי לדעת על התביעה הייצוגית. בשנת 2006 נחקק חוק התובענות הייצוגיות, המאפשר תביעות כאלה בתחומי משפט שבעבר לא אפשרו אותן, כמו דיני עבודה. עוד צוין בפסק הדין כי קיומו של הסכם קיבוצי בין מעסיק לארגון עובדים מייצג את האינטרסים של כלל העובדים ויש לראות בו את האמצעי העיקרי ליישוב סכסוכים. עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים בהם ניתן יהיה לאפשר תביעה ייצוגית. על בית הדין להחליט האם עילות התביעה מוסדרות בהסכם הקיבוצי אם לאו. במקרה זה, המבקש ביקש להשתמש בתובענה ייצוגית כדי לטפל בשלושה נושאים: הפרשות לקרן פנסיה, תשלום דמי חגים וניכויי שכר שלא כדין. שני הנושאים הראשונים הוסדרו בהסכם הקיבוצי ולא יכלו לשמש עילה לתביעה ייצוגית. הסוגיה השלישית, ניכויים שלא כדין, חייבה בחינה פרטנית של עניינו של כל עובד, ולכן היא אינה מתאימה לתביעה ייצוגית. פסק הדין דוחה את הבקשה מכמה טעמים. ראשית, קיימים ספקות לגבי זכאותו של המבקש, שכן לטענת המשיב הם עבדו יחד פחות מחצי שנה, דבר המשפיע על זכויותיו של המבקש לקרן הפנסיה ולדמי החגים. שנית, כדי לקבוע את הזכאויות של "הקבוצה", תידרש בדיקה פרטנית של נסיבותיו, תקופות עבודתו והסכמיו של כל עובד. לבסוף, אופיים של הסעדים הנתבעים, הכוללים פיצויים שונים, עדיין יחייב דיון פרטני, מה שהופך את התביעה הייצוגית לבלתי יעילה. לפיכך, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.