עת"מ 1904-01-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה לאשר תכנית להרחבת שלושה יישובים במועצה המקומית מעלה עירון. העותרים, שבבעלותם חלקת אדמה בשטח המתוכנן, ביקשו לכלול שטח נוסף בתכנית, להסיר סימוני הריסה על בתיהם שנבנו על הקרקע ולהציג הצעה תכנונית חלופית. עם זאת, בית המשפט פסק נגד העותרים, וקבע כי טענותיהם היו בעיקרן תכנוניות והיו בגדר שיקול דעתו של מוסד התכנון. בפסק הדין הודגש כי בית המשפט אינו מוסד תכנוני ואל לו להתערב בהחלטות הוועדה בעניינים תכנוניים גרידא. עוד צוין כי התכנית הינה בעלת חשיבות תכנונית וציבורית משמעותית, וכי הוועדה שקלה כדין את ההתנגדויות שהועלו במהלך גיבושה. אשר לבקשת רשות הערעור למועצה הארצית, הסכים בית המשפט עם החלטת הוועדה לדחותה, שכן טענות העותרים היו בעלות אופי מקומי ולא הצדיקו עיכוב נוסף באישור התכנית, דבר שיפגע באינטרס הציבורי. משכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.