ע"א 979/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין המורה לשני מערערים לשלם למשיב פיצויים בגין פציעות שנגרמו בתאונת דרכים. למשיבים היה אמור להיות משולם סך של 1.4 מיליון ₪, כאשר המערערים ביקשו עיכוב בתשלום של מיליון ₪ עד לשמיעת ערעור. המערערים טענו כי סיכויי הצלחתם בערעור טובים בשל טעויות בפסק הדין, ובפרט בכל הנוגע לקביעת הפסדי שכר עתידיים. עוד נטען, כי יש מקום לעיכוב משום שהמשיב עלול לפזר את הכספים, נוכח נכותו הנפשית. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים וכי ניתן למתן את חששותיה של המערערת מפני פיזור הכספים. השופט קבע כי אף שסיכויי הצלחת הערעור אינם נראים גבוהים, חששותיו של המערער שלא להשיב את הכסף אם הערעור יתקבל היו מוצדקים, נוכח הסכום המשמעותי הכרוך בכך ומצבו הנפשי של המשיב. למרות זאת, השופטת העניקה עיכוב ביצוע חלקי, והורתה לעכב 500 אלף שקל ולהפקידם בחשבון נאמנות משותף לעורכי הדין של הצדדים. יתרת הסכום הייתה אמורה להיות משולמת מיידית למשיבים ולהפקידה בחשבון בנק הדורש הסכמת הורים למשיכות. השופט הדגיש כי מדובר במקרה חריג וכי ככלל, פסקי דין כספיים מתעכבים רק בנסיבות חריגות.