ע"א 7051-02-12

תקציר

פסק הדין, שניתן לטובת הנאשמים, מבוסס על ניתוח מעמיק של העובדות ובחינה מעמיקה של הראיות שהובאו בפני בית המשפט, תוך התחשבות במהימנות העדים ובמשקלם של המסמכים ההיסטוריים. בית המשפט שקל בקפידה כל ראיה, והבהיר את השאלות העולות ממנה ואת הקוהרנטיות הכוללת שלהן. כתוצאה מכך, נקבע כי לא התובעים ולא הנתבעים הצליחו להוכיח את זכויותיהם הבלעדיות בשטח המרתף שבמחלוקת מתחת לחנות ישנה. התובעים, המייצגים נאמנות, לא הצליחו להוכיח די הצורך את החזקתם במרתף, כאשר בית המשפט דחה את טענותיהם בנוגע לכניסה ולגבולות החלל. בינתיים, הנתבעים, המייצגים את הכנסייה הקופטית, לא הצליחו לספק ראיות מספיקות לכך שהם שמרו על המרתף כולו במשך מאות שנים. בית המשפט בחן בדקדקנות את הראיות הארכיאולוגיות ואת העדויות ההיסטוריות שהוגשו על ידי שני הצדדים, ומצא כי הן אינן אמינות או סותרות את העובדות בשטח. בסופו של דבר, הקביעות העובדתיות תמכו במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט, ולא נפלו טעויות בדין. לפיכך, הסכימו השופטים כי יש לדחות את הערעורים ולהותיר כל צד לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה, שניתן ביום 12.7.2012, מביא לסיומה מחלוקת על הבעלות במרתף.