ת"פ 20303-10-22

תקציר

שלושה נאשמים הורשעו בסחיטה ואיומים, ובמקרה אחד בחבלה במזיד ובתקיפה בנסיבות מחמירות, במסגרת הסדר טיעון. נאשמים 1 ו-3 קשרו קשר לסחוט את בעל המאפייה, אותו לא הכירו, בכך שאיימו עליו באלימות ודרשו ממנו לשלם להם דמי הגנה. בשתי הזדמנויות שונות הם ביקרו במאפייה שלו, והשמיעו הערות מאיימות כשדחה את הצעתם. מחשש לשלומו, פנה הקורבן למשטרה אך לא הצליח להגיע אליהם. במהלך הביקור השני הסלים המצב לעימות אלים בין הנאשמים לבין הקורבן ומקורביו, לאחר שנאשם 3 היכה באגרופים את אחד מבני משפחתו של הקורבן. הקורבן פעל מתוך הגנה עצמית, באמצעות סכין, בעוד הנאשמים השתמשו בקרש עץ ובבקבוק זכוכית. הקטטה התפשטה לרחוב, שם גרמו הנאשמים נזק לרכביו של הקורבן ולמכוניות סמוכות. למרות שניסיון הסחיטה נכשל, בית המשפט מצא את הנאשמים אשמים, תוך ציון אופי מעשיהם המתוכננים, החזקת נשק והפגיעה בקורבן ובסדר הציבורי. השופט הדגיש את הצורך בעונש חמור כדי להרתיע מפני התנהגות כזו, המהווה צדק עצמי. על נאשם 2 נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪, ואילו על נאשמים 1 ו-3 נגזרו 32 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנסות ופיצוי בסך 10,000 ₪ לנפגע. השופט פסק גם על הפעלת עונשי מאסר על תנאי קודמים לשני הנאשמים. בפסק הדין הודגש כי אין להאשים את קורבנות הסחיטה בכך שלא נכנעו לאיומים, וכי עברם של הנאשמים והיעדר ההרתעה מצדיקים את העונשים.