רע"פ 6093/20

תקציר

המבקש, שהורשע בעבירות מס, ביקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהחמיר את עונשו. בית משפט השלום גזר על המבקש במקור עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ומאסר על תנאי בגין עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ומסירת מידע כוזב. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה, בטענה כי העונש מקל יתר על המידה, והחמיר את תקופת המאסר ל-15 חודשים. בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון התבססה על הימנעותם הנטענת של בתי המשפט מלשקול נסיבות מקלות, לרבות השיהוי בהעמדתו לדין, מצבו הכלכלי והלחצים שלטענתו עמדו בפניהם מצד גורמים פליליים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה והדגיש כי העונש מידתי לחומרת העבירות וכי המבקש לא ביסס כל עילה משפטית להתערבות. בית המשפט שב ואישר את הצורך בהחמרת הענישה בעבירות מס לשם הגנה על האינטרס הציבורי ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. טענות המבקש בדבר אי יכולתו לתקן את חדלות הפירעון בשל אילוצים כלכליים נדחו אף הן, שכן הוא לא עשה כל מאמץ להסדיר את חובו. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה, והעונש המוגבר נותר בעינו.