עת"מ 19570-10-17

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת לערער על החלטת ועדת ערר לבטל את אישור הוועדה המחוזית לשימוש חורג בקרקע בשטח של 12,852 מ"ר בכפר יונה. הקרקע, שיועדה לשימוש חקלאי, נועדה לשמש לכנסים, אירועים, מרכז הסעדה ומרכז תרבות ופנאי. הוועדה המחוזית אישרה אמנם היתר שימוש חורג לשלוש שנים וחצי, אך ועדת הערר ביטלה אותו בנימוק של חשש לשימוש בעצימות גבוהה, תכנון עתידי לא ברור, פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים והיעדר צורך חיוני ודחוף. בית המשפט הסכים עם החלטת ועדת הערר והדגיש כי שימוש חורג הוא פתרון זמני ויש להיעתרו במשורה. עוצמת השימוש המוצע, מתקני כנסים ואירועים, התנגשה עם הייעוד החקלאי של הקרקע, והוועדה המחוזית שגתה בכך שלא בחנה השפעות סביבתיות ודחתה אותן לשלב מאוחר יותר. גישה זו הייתה בלתי סבירה, שכן על הרשות לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים בטרם תחליט. יתר על כן, שיקום מבנים היסטוריים לא צריך להיות שיקול ראשון במעלה למתן שימוש חורג, אלא המחוקק התווה דרך פעולה אחרת. התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה מחייבת את הרשות המקומית או בעלי הקרקע לבצע עבודות תחזוקה באתרי שימור. בנוסף, ועדת הערר הגיעה למסקנה, ובצדק, כי מדיניות התכנון מרתיעה שימוש חורג ככלי לשיקום אתרים היסטוריים; במקום זאת, עדיפות לגישה מבוססת תוכנית. בית המשפט הדגיש כי שימוש חורג אינו צריך להיות מעקף תכנוני וכי תכנון סטטוטורי הוא שיטה מתאימה יותר לבחינת ההשפעות של פיתוח אתרים היסטוריים. מאחר שהחלטת הוועדה המחוזית הייתה בלתי סבירה, נמחקה העתירה, והעותר חויב באגרות ובהוצאות בסך 30,000 ₪, שישולמו בתוך 45 יום.