רע"א 162/24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה למתן רשות ערעור לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בעניין החלטת בית המשפט המחוזי. המבקש ביקש לערער על סירוב לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות לאוצר המדינה, בטענה כי יש לבטל הוצאות אלה אם תביעתו שכנגד, גם היא בערעור, תתקבל. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וציין כי חובת התשלום מבוססת על החלטות ביניים שמטרתן להרתיע מפני חוסר יעילות פרוצדורלית, ללא קשר לתוצאות המשפט. טענת המבקש, כי הזכייה בערעור צריכה לשלול את תשלום ההוצאות, נדחתה כמופרכת שכן אלה מוטלות ללא תלות בתוצאות המשפט. בנוסף, בית המשפט לא מצא הצדקה במתן עיכוב ביצוע שכן סיכויי הערעור נמוכים, ודחיית התשלום לא היוותה נזק בלתי הפיך. הסדר חוב שקיבל המבקש הקל עוד יותר על כל קושי, והפך את הטיעון הכלכלי שלו לפחות משכנע. החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, מבלי שנמצאה טעות בטיפול בהוצאות או בהיבטים הפרוצדורליים הנדרשים לשהות. משכך, הבקשה והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו שתיהן ללא צו הוצאות.