רע"א 84242-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 84242-01-26, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט להתנות מתן רשות להתגונן בערובה:** * החלטת בית המשפט העליון מדגישה את הסמכות הנתונה לבית המשפט על פי תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להתנות מתן רשות להתגונן בתנאים, לרבות הפקדת ערובה. * נקבע כי התניית רשות להתגונן בערובה תעשה בעיקר כאשר "הגנת המבקש נראית על פניה קלושה ביותר, וכפסע בינה לבין הגדרתה כ-'הגנת בדים'". במקרה זה, בית משפט השלום קבע כי טענות המבקשת העלו "סימני שאלה רבים 'עד שהם מביאים אותה אל סיפה של הגנת בדים'". 2. **רחבות שיקול הדעת של הערכאה הדיונית והזהירות של ערכאת הערעור:** * ההחלטה מדגישה שוב ושוב את **רחבות שיקול הדעת** של הערכאה הדיונית (בית משפט השלום במקרה זה) בקביעת הצורך בערובה ובגובהה. * נקבע כי ערכאת הערעור, ובמיוחד ב"גלגול שלישי" (בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שכבר דן בבקשת רשות ערעור), **לא נוטה להתערב** בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים במיוחד. 3. **עיוות דין ושאלות משפטיות עקרוניות כבסיס לרשות ערעור ב"גלגול שלישי":** * בית המשפט העליון חזר על הכלל לפיו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים, כגון כאשר מתעוררת **שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים**, או כאשר דחיית הבקשה תגרום ל**עיוות דין**. * ההחלטה בחנה את טענת המבקשת בדבר שאלה עקרונית בנוגע לחובת הפקדת ערובה על בסיס סיוע משפחתי, אך קבעה שבנסיבות המקרה, גם אם היה יסוד לטענה זו, היא אינה מקנה זכות ערעור. 4. **נטל ההוכחה על המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית:** * בית המשפט מדגיש כי גם כאשר טענת חוסר יכולת כלכלית אינה שנויה במחלוקת, על המבקש להוכיח כי **אין ביכולתו** להפקיד את סכום הערובה מכספיו שלו, וכי **מיצה את כל משאביו**. * במקרה זה, בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי לא נבחנה יכולתה הכלכלית באופן פרטני. ההחלטה קבעה כי בית משפט השלום התבסס, בין היתר, על **סימני שאלה משמעותיים** בנוגע למכירת דירתה של המבקשת, אשר לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לגביה. 5. **הגנה של "הגנת בדים" ורלוונטיותה לצורך בערובה:** * ההחלטה מתייחסת לקביעת בית משפט השלום כי הגנת המבקשת עשויה להיחשב כ"הגנת בדים". קביעה זו מחזקת את הבסיס להתניית הרשות להתגונן בערובה, שכן היא מעלה ספק לגבי רצינות הטענות המשפטיות של המבקשת. 6. **הכרה בכספים המתקבלים מצדדים שלישיים כחלק מהמשאבים הכלכליים:** * ההחלטה מחדשת או מדגישה את העיקרון לפיו כספים המתקבלים מצדדים שלישיים (כגון הלוואות מהורים, דמי מזונות) **עומדים בפועל לרשות המבקש**, ומהווים **חלק ממשאביו הכלכליים** לצורך עמידה בתנאים דיוניים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתעלם ממקורות מימון אלו בטענה לחוסר יכולת כלכלית. 7. **חוסר תום לב והתנהלות דיונית:** * ההחלטה מתייחסת בחלקן גם לחשד להתנהלות בחוסר תום לב של המבקשת, לרבות מכירת זכויות בדירה בסמיכות להליכים משפטיים, מה שיכול להצביע על ניסיון להברחת נכסים. התנהלות זו תומכת בקביעת הערכאות הקודמות בדבר הצורך בערובה. **חידושים משפטיים (או חידודים משפטיים):** * **הרחבת התפיסה של "מקורות כלכליים" לצורך הפקדת ערובה:** החידוש המשמעותי ביותר בהחלטה זו הוא ההכרה והדגש על כך שסיוע כספי מגורמים חיצוניים (משפחה) או קבלת תשלומים קבועים (מזונות) מהווים חלק מהמשאבים העומדים לרשות בעל דין, וניתן, ואף צריך, לדרוש שימוש בהם לצורך עמידה בדרישות הפקדת ערובה. בכך, בית המשפט מרחיב את ההגדרה של "יכולת כלכלית" מעבר לנכסים הרשומים על שם האדם בלבד, וכולל בתוכה את המשאבים הזמינים לו בפועל. * **עידוד מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט:** הדחייה של בקשת רשות הערעור, תוך התייחסות לטענת המשיב בדבר התנהלות המבקשת שמטרתה להתיש ולהכביד, מחזקת את התפיסה כי הפקדת ערובה משמשת גם ככלי הרתעתי מפני הגשת בקשות וערעורים חסרי יסוד ושימוש לרעה בהליכי משפט. **לסיכום:** החלטת בית המשפט העליון מהווה דוגמה ליישום העקרונות המוכרים בנוגע לסמכות בתי המשפט להתנות רשות להתגונן בערובה, רחבות שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, והזהירות של ערכאות הערעור. חידושה המרכזי טמון בהרחבה המעשית של תפיסת ה"משאבים הכלכליים" הזמינים לבעל דין, כאשר מכירה בסיוע משפחתי ותשלומים קבועים כחלק מהיכולת לעמוד בהפקדת ערובה. בכך, ההחלטה מבקשת לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להבטיח את תקינות ההליך השיפוטי ולמנוע שימוש לרעה בו.