עת"מ 29864-04-22

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה נגד העירייה בדבר הדרישה לתשלום היטלי פיתוח בשיעור של 50% בגין עבודות הסלילה שנעשו בנכס העותרת בשנת 2014, ודוחה אותה ביחס להיטלי הפיתוח בשיעור המלא שנדרש עבור שטח של 165 מ"ר שנבנה ללא היתר. העתירה נדחית כנגד המשיב השני, ונכנעת לדרישה לדמי הקמה בשל היעדר סמכות עניינית. השופט קבע כי העירייה התמהמהה בפרסום דרישת התשלום להיטלי פיתוח בגין עבודות הסלילה בשנת 2014, שכן חלפו כמעט שבע שנים בין סיום העבודות לבין שליחת הדרישה, מבלי שניתן הסבר לעיכוב. השופט הדגיש את אינטרס ההסתמכות של העותר, שסביר להניח שלא ציפה לדרישות נוספות לאחר חתימת הסכם פשרה עם העירייה בשנת 2010. עם זאת, השופט פסק לטובת העירייה בנוגע לחריגת הבנייה של 165 מ"ר, שכן נטל ההוכחה מוטל על העותרת להוכיח את מודעותה של העירייה לחריגה בעת ההסדר משנת 2010, שלא הוכחה דיה. כמו כן, הבהירה השופטת כי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בדרישת דמי ההקמה, אליה יש להתייחס בהליך אזרחי. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, ופסק הדין היה אמור להישלח לשני הצדדים.